ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו:

כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע:

וישלחו את ארון האלהים עקרון ויהי כבוא ארון האלהים עקרון ויזעקו העקרנים לאמר הסבו אלי את ארון אלהי ישראל להמיתני ואת עמי:

וישלחו ויאספו את כל סרני פלשתים ויאמרו שלחו את ארון אלהי ישראל וישב למקמו ולא ימית אתי ואת עמי כי היתה מהומת מות בכל העיר כבדה מאד יד האלהים שם:

ויאמרו אנשי בית שמש מי יוכל לעמד לפני יהוה האלהים הקדוש הזה ואל מי יעלה מעלינו:

סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי:

ואמר אוי לי כי נדמיתי כי איש טמא שפתים אנכי ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב כי את המלך יהוה צבאות ראו עיני:

ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי:

כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו:

כשרה אשר שמעה בקול אברהם ותקרא לו אדון אשר אתן הייתן לה לבנות בעשותכן הטוב ולא תיראנה מפחד:

כי האמנם ישב אלהים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי:

ויחר לדויד כי פרץ יהוה פרץ בעזא ויקרא למקום ההוא פרץ עזא עד היום הזה:

ויירא דויד את האלהים ביום ההוא לאמר היך אביא אלי את ארון האלהים:

הן עד ירח ולא יאהיל וכוכבים לא זכו בעיניו:

אף כי אנוש רמה ובן אדם תולעה: