ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו:

וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש:

וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים:

והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד:

ומראה כבוד יהוה כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל:

כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים:

מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו:

מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן:

נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא:

עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו:

ויראו אפיקי מים ויגלו מוסדות תבל מגערתך יהוה מנשמת רוח אפך:

אש לפניו תלך ותלהט סביב צריו:

הרים כדונג נמסו מלפני יהוה מלפני אדון כל הארץ:

הנה שם יהוה בא ממרחק בער אפו וכבד משאה שפתיו מלאו זעם ולשונו כאש אכלת:

כי ערוך מאתמול תפתה גם הוא למלך הוכן העמיק הרחב מדרתה אש ועצים הרבה נשמת יהוה כנחל גפרית בערה בה:

לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם:

והעברתי את איביך בארץ לא ידעת כי אש קדחה באפי עליכם תוקד:

כי אלהינו אש אכלה הוא:

לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו: