ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו:

וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי:

משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו:

כי יציל אביון משוע ועני ואין עזר לו:

יחס על דל ואביון ונפשות אביונים יושיע:

ידעת כי יעשה יהוה דין עני משפט אבינים:

רוח אדני יהוה עלי יען משח יהוה אתי לבשר ענוים שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולאסורים פקח קוח:

לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטע יהוה להתפאר:

בכל צרתם לא צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם:

אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים:

כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ:

ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ:

ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני:

עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם:

הפץ עברות אפך וראה כל גאה והשפילהו:

ראה כל גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם:

כי רם יהוה ושפל יראה וגבה ממרחק יידע:

רום עינים ורחב לב נר רשעים חטאת:

עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא:

וישח אדם וישפל איש ועיני גבהים תשפלנה:

את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימותה קול ותשא מרום עיניך אל קדוש ישראל:

ושבתך וצאתך ובואך ידעתי ואת התרגזך אלי:

יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשיבתיך בדרך אשר באת בה:

כען אנה נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל מעבדוהי קשט וארחתה דין ודי מהלכין בגוה יכל להשפלה:

וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן:

לכן הכנעו לאלהים התיצבו נגד השטן ויברח מפניכם:

וכן גם אתם הנערים הכנעו לפני הזקנים וחגרו כלכם שפלות רוח בהכנע איש לרעהו כי אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן:

השפילו נפשכם תחת יד אלהים החזקה למען ירומם אתכם בעתו: