חלקו מחמאת פיו וקרב לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות:

בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה:

תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל:

אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם:

והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו:

ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו:

]74-64[:

ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם: