ויצאו כל בני ישראל ותקהל העדה כאיש אחד למדן ועד באר שבע וארץ הגלעד אל יהוה המצפה:

מטה עזך ישלח יהוה מציון רדה בקרב איביך:

עמך נדבת ביום חילך בהדרי קדש מרחם משחר לך טל ילדתיך:

וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות: