ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו:

ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו:

ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה:

ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו:

ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת:

ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני:

ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו:

ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה:

ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו:

כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים:

כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי:

יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך:

ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד:

ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעה צאן:

וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל אשר לך:

ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן: