ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת:

ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה:

ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער:

ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף:

ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה:

ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה:

ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח:

יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך:

לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים:

חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב:

ליהודה נחשון בן עמינדב:

לבני יהודה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא:

פקדיהם למטה יהודה ארבעה ושבעים אלף ושש מאות:

בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען:

ויהיו בני פרץ לחצרן משפחת החצרני לחמול משפחת החמולי:

וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה:

ויאמר יהוה יהודה יעלה הנה נתתי את הארץ בידו:

אלה בני ישראל ראובן שמעון לוי ויהודה יששכר וזבלון:

בני יהודה ער ואונן ושלה שלושה נולד לו מבת שוע הכנענית ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימיתהו:

בני פרץ חצרון וחמול:

ואלה היו בני דויד אשר נולד לו בחברון הבכור אמנן לאחינעם היזרעאלית שני דניאל לאביגיל הכרמלית:

החמישי שפטיה לאביטל הששי יתרעם לעגלה אשתו:

ואלה נולדו לו בירושלים שמעא ושובב ונתן ושלמה ארבעה לבת שוע בת עמיאל:

ונגה ונפג ויפיע:

כל בני דויד מלבד בני פילגשים ותמר אחותם:

יורם בנו אחזיהו בנו יואש בנו:

אחז בנו חזקיהו בנו מנשה בנו:

ובני יאשיהו הבכור יוחנן השני יהויקים השלשי צדקיהו הרביעי שלום:

ובני יכניה אסר שאלתיאל בנו:

ובני פדיה זרבבל ושמעי ובן זרבבל משלם וחנניה ושלמית אחותם:

ובן חנניה פלטיה וישעיה בני רפיה בני ארנן בני עבדיה בני שכניה:

ובן נעריה אליועיני וחזקיה ועזריקם שלשה:

בני יהודה פרץ חצרון וכרמי וחור ושובל:

בני שלה בן יהודה ער אבי לכה ולעדה אבי מרשה ומשפחות בית עבדת הבץ לבית אשבע:

כי יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו והבכרה ליוסף:

ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב:

ספר תולדת ישוע המשיח בן דוד בן אברהם:

ויהודה הוליד את פרץ ואת זרח מתמר ופרץ הוליד את חצרון וחצרון הוליד את רם:

כי גלוי לכל אשר אדנינו זרח מיהודה מן השבט אשר משה לא דבר אליו דבר על הכהנה:

ויאמר אלי אחד מן הזקנים אל תבכה הנה נצח האריה אשר הוא משבט יהודה שרש דוד לפתח את הספר ולהתיר שבעת חותמיו: