ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי:

ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר:

כי ראו עיני את ישועתך:

האשה בלדתה עצב לה כי באה עתה ואחרי ילדה את הילד לא תזכר עוד את עצבונה משמחתה כי אדם נולד לעולם:

וגם אתם כעת תתעצבו אך אשוב אראה אתכם ושש לבכם ואין לקח שמחתכם מכם: