יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך:

ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין:

וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים:

ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא:

ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם:

ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו:

ובני בנימן בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארד:

ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף:

ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו:

ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה:

ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה:

ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי:

ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה:

הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר: