ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו:

ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה:

ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר:

ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה:

ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין:

ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף:

ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו:

ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו:

ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי:

ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה:

והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה:

ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו:

ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון:

ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה:

ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו:

ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה:

והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה:

ועשית כחכמתך ולא תורד שיבתו בשלם שאל:

וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך:

ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי גז חיש ונעפה:

ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח:

כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם זה הבל ורעות רוח:

אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי:

ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבל אני עשיתי ואני אשא ואני אסבל ואמלט: