ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי:

היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן:

ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב:

ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים:

ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך:

ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת:

ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים:

ויאמר למועד הזה כעת חיה אתי חבקת בן ותאמר אל אדני איש האלהים אל תכזב בשפחתך:

ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע:

וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו:

ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו:

ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת:

ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים:

וירא מלאך יהוה אל האשה ויאמר אליה הנה נא את עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן:

כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים:

ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן:

כלומר לא בני הבשר המה בני האלהים כי אם בני ההבטחה הם הנחשבים לזרע:

כי דבר הבטחה הוא מה שנאמר למועד אשוב ולשרה בן:

ואשר לאמה הוא נולד לפי הבשר ואשר לחפשיה על פי ההבטחה:

ואנחנו אחי הננו כיצחק בני ההבטחה: