ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ:

הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו:

יחזקו למו דבר רע יספרו לטמון מוקשים אמרו מי יראה למו:

אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם:

אמרתי אני בלבי לכה נא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם הוא הבל:

ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס:

איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק:

ויחזק חרש את צרף מחליק פטיש את הולם פעם אמר לדבק טוב הוא ויחזקהו במסמרים לא ימוט:

הוי האמרים נלכה היום ומחר לעיר פלונית אלמונית ונעשה שם שנה אחת לסחר בה ולהרבות רוח:

הוי העשירים בכו והילילו על הצרות אשר תבאנה עליכם:

אך הוכח תוכיחו איש את רעהו יום יום עד שיקרא היום למען אשר לא יקשה איש מכם את לבו במדוחי פשע:

ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים:

וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך:

לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן:

תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר:

אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר:

והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן:

ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך:

ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה:

ואת העם אשר בה הוציא וישם במגרה ובחרצי הברזל ובמגזרת הברזל והעביר אותם במלכן וכן יעשה לכל ערי בני עמון וישב דוד וכל העם ירושלם:

לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף:

העם המכעיסים אותי על פני תמיד זבחים בגנות ומקטרים על הלבנים:

מי מצור שאבי לך חזקי מבצריך באי בטיט ורמסי בחמר החזיקי מלבן:

ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה והנשארים הרה נסו:

ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר: