1
ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר:
2
דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו:
3
וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא:
4
ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה:
5
והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו:
6
והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום:
7
ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש:
8
אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה:
9
לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה:
10
ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים:
11
ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה:
12
ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם:
13
ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים:
14
כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים:
15
וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר:
16
וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם:
17
לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא:
18
וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני:
19
הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר:
20
ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו:
21
ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים:
22
וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם:
23
ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר:
24
רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו:
25
ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו:
26
וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה:
28
ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה:
29
ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים:
30
כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו:
31
ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר:
32
אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים:
33
וישמע המון העם וישתומממו על תורתו:
34
והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו:
35
ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר:
36
רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה:
37
ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך:
38
זאת היא המצוה הגדולה והראשונה:
39
והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך:
40
בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים:
41
ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר:
42
מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד:
43
ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו:
44
נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך:
45
ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו:
46
ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו: