1
ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים:
2
ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים:
3
וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע:
4
ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו:
5
ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה:
6
ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש:
7
ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו:
8
ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים:
9
מי אשר אזנים לו לשמע ישמע:
10
ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם:
11
ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן:
12
כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו:
13
על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו:
14
ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו:
15
כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו:
16
ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה:
17
כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו:
18
לכן אתם שמעו נא את משל הזורע:
19
כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך:
20
והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה:
21
אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל:
22
והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו:
23
והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים:
24
וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו:
25
ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו:
26
וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין:
27
ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין:
28
ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם:
29
ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים:
30
הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי:
31
וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו:
32
והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו:
33
וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו:
34
כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם:
35
למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם:
36
אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה:
37
ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם:
38
והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה:
39
והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים:
40
והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה:
41
בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון:
42
והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים:
43
אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע:
44
עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא:
45
עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות:
46
וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה:
47
עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה:
48
וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה:
49
כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים:
50
והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים:
51
ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו:
52
ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות:
53
ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם:
54
ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות:
55
הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה:
56
ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה:
57
ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו:
58
ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם: