והקטירם הכהן המזבחה לחם אשה לריח ניחח כל חלב ליהוה:

דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו:

כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה:

ויאמרו אליו בני דן אל תשמע קולך עמנו פן יפגעו בכם אנשים מרי נפש ואספתה נפשך ונפש ביתך:

והפחות הראשנים אשר לפני הכבידו על העם ויקחו מהם בלחם ויין אחר כסף שקלים ארבעים גם נעריהם שלטו על העם ואני לא עשיתי כן מפני יראת אלהים:

הוי חשבי און ופעלי רע על משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם:

וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו:

כה אמר יהוה על הנביאים המתעים את עמי הנשכים בשניהם וקראו שלום ואשר לא יתן על פיהם וקדשו עליו מלחמה:

רעו את עדר האלהים אשר בידכם והשגיחו עליהם לא באנס כי אם בנדבה אף לא עקב בצע כי אם בנפש חפצה:

גם לא כמתעמרים בנחלת יהוה כי אם בהיותכם מופת לצאן: