ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד:

ויאמר חושי אתה ידעת את אביך ואת אנשיו כי גברים המה ומרי נפש המה כדב שכול בשדה ואביך איש מלחמה ולא ילין את העם:

גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי:

לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים:

נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי:

מה אדבר ואמר לי והוא עשה אדדה כל שנותי על מר נפשי:

כי כאשה עזובה ועצובת רוח קראך יהוה ואשת נעורים כי תמאס אמר אלהיך:

השביעני במרורים הרוני לענה:

וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני:

יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו:

ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ:

אשר בימי היותו בבשר הקריב תפלות ותחנונים בצעקה גדולה ובדעות לפני מי שיכול להושיעו ממות ויעתר לו מפני יראתו:

ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים:

ויבא העם בית אל וישבו שם עד הערב לפני האלהים וישאו קולם ויבכו בכי גדול:

ויהי ככלתו לדבר והנה בני המלך באו וישאו קולם ויבכו וגם המלך וכל עבדיו בכו בכי גדול מאד:

אנה יהוה זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלבב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול:

ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר יהוה:

אל תבכו למת ואל תנדו לו בכו בכו להלך כי לא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתו: