ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם:

ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה:

וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום:

ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם:

הארח עולם תשמר אשר דרכו מתי און:

אשר קמטו ולא עת נהר יוצק יסודם:

וכימי נח כן יהיה גם בואו של בן האדם:

ולא ידעו עד בוא המבול וישחת את כלם כן יהיה גם בואו של בן האדם:

וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם:

אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם:

באמונה בנה נח ביראת יהוה את התבה להצלת ביתו אתרי אשר צוה על דברים לא נראים עדין וירשע בה את העולם ויהי לירש הצדקה עקב האמונה:

ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה:

גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ:

ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה:

ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול:

שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את נח:

בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו:

בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה:

ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים:

ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ:

והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים:

ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ וכל האדם:

וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה:

אשר לפנים לא האמינו כאשר חכה אלהים בארך אפו בימי נח בהעשות התבה אשר נמלטו אליה מעטים והם שמנה נפשות במים:

אשר בו הלך ויקרא גם לרוחות אשר במשמר:

וגם חנוך השביעי לאדם נבא לאלה לאמר הנה יהוה בא ברבבת קדשיו:

לעשות משפט בכלם ולהוכיח כל רשעי ארץ על כל מעשי רשעתם ועל כל הקשות אשר דברו עליו חטאים אנשי רשע:

ובמים אבדה תבל מאז כי נשטפה במי המבול: