ופארכן אל יהי מבחוץ במחלפות שער ועדי זהב ולבישת מחלצים:

כי כן התקשטו לפנים גם הנשים הקדשות המיחלות לאלהים בהכנען לפני בעליהן:

והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב:

ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות גרון ומשקרות עינים הלוך וטפוף תלכנה וברגליהם תעכסנה:

וכן הזקנות תהי הנהגתן כאשר נאוה לקדש לא תהיינה מלשינות ולא נכבשות לסבוא יין כי אם מלמדות טוב:

ולהיות צנועות וטהרות צופיות הליכות ביתן וטבות ונכנעות לבעליהן למען לא יחלל דבר האלהים:

ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה:

ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת זהב ליהוה:

וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים וערת אילם מאדמים וערת תחשים הביאו:

ויבוא יהוא יזרעאלה ואיזבל שמעה ותשם בפוך עיניה ותיטב את ראשה ותשקף בעד החלון:

ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמד בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלך והמלך יושב על כסא מלכותו בבית המלכות נכח פתח הבית:

כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה:

לרקמות תובל למלך בתולות אחריה רעותיה מובאות לך:

כי רוצה יהוה בעמו יפאר ענוים בישועה:

מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה:

ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים והשהרנים:

הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים:

המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים:

והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי:

ובנו חרבות עולם שממות ראשנים יקוממו וחדשו ערי חרב שממות דור ודור:

התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר:

ואתי שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך לשוא תתיפי מאסו בך עגבים נפשך יבקשו:

וארחצך במים ואשטף דמיך מעליך ואסכך בשמן:

ואעדך עדי ואתנה צמידים על ידיך ורביד על גרונך:

ותעדי זהב וכסף ומלבושך ששי ומשי ורקמה סלת ודבש ושמן אכלתי ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה:

ותבטחי ביפיך ותזני על שמך ותשפכי את תזנותיך על כל עובר לו יהי:

וללבוש למה תדאגו התבוננו נא אל שושני השדה הצמחות אינן עמלות ואינן טות:

ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה:

ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה הלבשים עדנים בבתי המלכים המה:

ופארכן אל יהי מבחוץ במחלפות שער ועדי זהב ולבישת מחלצים: