גוזל אביו ואמו ואמר אין פשע חבר הוא לאיש משחית:

דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך:

עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה ערבי נחל ויאכלוה בני נשר:

שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי:

ארור מקלה אביו ואמו ואמר כל העם אמן:

כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך:

ומכה אביו ואמו מות יומת:

ומקלל אביו ואמו מות יומת:

איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם:

ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף:

אויל ינאץ מוסר אביו ושמר תוכחת יערם:

מקלל אביו ואמו ידעך נרו באישון חשך:

אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך:

וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלהיך מיסרך:

אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם:

חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר:

יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך:

אולת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו:

אל תמנע מנער מוסר כי תכנו בשבט לא ימות:

אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל:

יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך:

ועוד אם אבות בשרנו היו מיסרים אתנו ונירא מהם אף כי נכנע לפני אבי הרוחות ונחיה:

וכל מוסר בעת עברו עלינו איננו שמחה בעינינו כי אם יגון אולם באחריתו יתן פרי שלום לצדקה למלמדים בו:

על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי:

יהוה עיניך הלוא לאמונה הכיתה אתם ולא חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב:

שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי:

בטמאתך זמה יען טהרתיך ולא טהרת מטמאתך לא תטהרי עוד עד הניחי את חמתי בך:

הפכתי בכם כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ותהיו כאוד מצל משרפה ולא שבתם עדי נאם יהוה:

לכן כה אעשה לך ישראל עקב כי זאת אעשה לך הכון לקראת אלהיך ישראל: