אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים:

והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע:

הוא חשב כזאת והנה מלאך יהוה נראה אליו בחלום ויאמר יוסף בן דוד אל תירא מכנוס אליך את מרים אשתך כי אשר הרה בה מרוח הקדש הוא:

מי יתן טהור מטמא לא אחד:

אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה:

ומה יצדק אנוש עם אל ומה יזכה ילוד אשה:

הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי:

וגם אנחנו כלנו בתוכם הלכנו לפנים בתאות הבשר לעשות חפצי בשרנו ומחשבותינו ונהי אך בני רגז בטבענו כאשר בני אדם:

כי אין לנו כהן גדול אשר לא יוכל להצטער על חליינו כי אם המנסה בכל כמונו אך בלי חטא:

כי נאוה לנו כהן כזה שהוא חסיד ותמים וטהור ונבדל מן החטאים ונשא מהשמים:

כי התורה העמידה לכהנים גדולים בני אדם חלשים אבל דבר השבועה הבאה אחרי התורה העמיד את הבן המשלם לעולם:

והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו:

אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך:

ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה:

וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים:

ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים:

ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים:

ראשית בשורת ישוע המשיח בן האלהים:

ואני ראיתי ואעידה כי זה הוא בן האלהים:

ויען נתנאל ויאמר אליו רבי אתה בן אלהים אתה הוא מלך ישראל:

אך אלה נכתבו למען תאמינו כי ישוע הוא המשיח בן אלהים ולמען יהיו לכם המאמינים חיי עולם בשמו:

ויאמר פילפוס אם מאמין אתה בכל לבבך מתר לך ויען ויאמר אני מאמין כי ישוע המשיח בן האלהים הוא:

אשר הוכן לבן האלהים בגבורה לפי רוח הקדשה בתחיתו מבין המתים הוא ישוע המשיח אדנינו:

עם המשיח נצלבתי ואין עוד אנכי החי כי אם המשיח הוא חי בקרבי ואשר אני חי עתה בבשר אחיה באמונת בן אלהים אשר אהבני ויתן את נפשו בעדי: