וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר:

ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה:

ויען השטן את יהוה ויאמר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו:

אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך:

הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש:

ערום ראה רעה ויסתר ופתיים עברו ונענשו:

אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים:

ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת את מלבושו:

ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה:

המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה:

ויהי הסער הולך וסער עלינו וממחרת הטילו את המעמסה אל הים:

וביום השלישי הטלנו בידינו את כלי האניה אל הים:

ויאכלו לשבעה ויקלו מעל האניה ויטילו את הצדה אל הים:

אך היתרנות האלה כלן חשבתי לי לחסרנות למען המשיח:

וגם עודני חשב את כלן לחסרון לעמת מעלת ידיעת ישוע המשיח אדני אשר בעבורו חסרתי את נפשי מכל אלה ואחשבם לסחי להרויח את המשיח ולהמצא בו:

באמונה בנה נח ביראת יהוה את התבה להצלת ביתו אתרי אשר צוה על דברים לא נראים עדין וירשע בה את העולם ויהי לירש הצדקה עקב האמונה: