וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים:

ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו:

עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם:

ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו:

ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם:

והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו:

עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים:

הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו:

והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם:

וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם:

ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון:

ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו:

ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה:

ויקח יהודה את הגדוד ומשרתים מאת הכהנים הגדולים והפרושים ויבא שמה בנרות ובלפידים ובכלי נשק:

כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע:

חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל:

אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה:

כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו:

אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו:

יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו:

שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים:

יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו:

זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל:

כי העצבת שהיא כרצון אלהים תפעל תשובה לישועה אשר איש לא יתחרט עליה אבל עצבת העולם פעלת את המות: