ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם:

כל ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש:

אספר כל עצמותי המה יביטו יראו בי:

מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד ופחד למידעי ראי בחוץ נדדו ממני:

כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו:

ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא דמו:

אדני כמה תראה השיבה נפשי משאיהם מכפירים יחידתי:

אל ישמחו לי איבי שקר שנאי חנם יקרצו עין:

וירחיבו עלי פיהם אמרו האח האח ראתה עינינו:

כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני:

כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי:

ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל:

כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו דברו אתי לשון שקר:

ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם:

לוא אליכם כל עברי דרך הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה יהוה ביום חרון אפו:

ספקו עליך כפים כל עברי דרך שרקו וינעו ראשם על בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי משוש לכל הארץ:

עשה יהוה אשר זמם בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך:

והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים:

הושע את עצמך ורדה מן הצלב:

והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים:

ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך:

ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו:

אשר חטא לא עשה ולא מרמה בפיו:

למען נחיה לצדקה מאחר שנפטרנו מן החטאים: