7
מה נעשה להם לנותרים לנשים ואנחנו נשבענו ביהוה לבלתי תת להם מבנותינו לנשים:
8
ויאמרו מי אחד משבטי ישראל אשר לא עלה אל יהוה המצפה והנה לא בא איש אל המחנה מיביש גלעד אל הקהל:
9
ויתפקד העם והנה אין שם איש מיושבי יבש גלעד:
10
וישלחו שם העדה שנים עשר אלף איש מבני החיל ויצוו אותם לאמר לכו והכיתם את יושבי יבש גלעד לפי חרב והנשים והטף:
11
וזה הדבר אשר תעשו כל זכר וכל אשה ידעת משכב זכר תחרימו:
12
וימצאו מיושבי יביש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעה איש למשכב זכר ויביאו אותם אל המחנה שלה אשר בארץ כנען:
13
וישלחו כל העדה וידברו אל בני בנימן אשר בסלע רמון ויקראו להם שלום:
14
וישב בנימן בעת ההיא ויתנו להם הנשים אשר חיו מנשי יבש גלעד ולא מצאו להם כן:
15
והעם נחם לבנימן כי עשה יהוה פרץ בשבטי ישראל:
16
ויאמרו זקני העדה מה נעשה לנותרים לנשים כי נשמדה מבנימן אשה:
17
ויאמרו ירשת פליטה לבנימן ולא ימחה שבט מישראל:
18
ואנחנו לא נוכל לתת להם נשים מבנותינו כי נשבעו בני ישראל לאמר ארור נתן אשה לבנימן:
19
ויאמרו הנה חג יהוה בשלו מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית אל שכמה ומנגב ללבונה:
20
ויצו את בני בנימן לאמר לכו וארבתם בכרמים:
21
וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימן:
22
והיה כי יבאו אבותם או אחיהם לרוב אלינו ואמרנו אליהם חנונו אותם כי לא לקחנו איש אשתו במלחמה כי לא אתם נתתם להם כעת תאשמו:
23
ויעשו כן בני בנימן וישאו נשים למספרם מן המחללות אשר גזלו וילכו וישובו אל נחלתם ויבנו את הערים וישבו בהם: