לכן כל השמע את דברי אלה ועשה אתם אדמהו לאיש חכם אשר בנה את ביתו על הסלע:

עודנו מדבר והנה ענן אור הצל עליהם והנה קול מתוך הענן אמר זה בני ידידי אשר רציתי בו אליו תשמעון:

אם ידעתם זאת אשריכם אם כן תעשו:

מי אשר מצותי אתו וינצרן זה הוא אשר יאהבני ואהבי אהוב הוא לאבי ואני אהבהו ואליו אתודע:

ויען ישוע ויאמר אליו איש כי יאהבני ישמר את דברי ואבי יאהב אתו ונבואה אליו ונשים אצלו מעונתנו:

אם תשמרו את מצותי תעמדו באהבתי כאשר שמרתי גם אני את מצות אבי ועמדתי באהבתו:

הנה זאת מצותי כי תאהבון איש את אחיו כאשר אהבתיכם:

ואתם ידידי אתם אם תעשו את אשר אני מצוה אתכם:

לאלה אשר בלי תורה הייתי כבלי תורה אף כי אינני בלי תורת האלהים כי אם תחת תורת המשיח אנכי למען קנות אותם אשר בלי תורה:

באשר הרסים אנחנו תחבלות וכל מרום המתנשא נגד דעת האלהים ושובים כל מזמה למשמעת המשיח:

כי ידעתם את המצות אשר נתנו לכם בשם האדון ישוע:

באש להבה להשיב נקם לאשר לא ידעו את האלהים ולא שמעו לבשורת אדנינו ישוע המשיח:

ואחרי אשר השלם היה ממציא תשועת עולמים לכל שמעיו:

הכל נמסר לי מאת אבי ואין מכיר את הבן בלתי האב ואין מכיר את האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו:

ולמדתם אתם לשמר את כל אשר צויתי אתכם והנה אנכי אתכם כל הימים עד קץ העולם אמן:

ולמה זה אתם קראים לי אדני אדני ואינכם עשים את אשר אני אמר:

דומה הוא לאיש בנה בית אשר העמיק לחפר וייסדו על הסלע וכבוא השטף פרץ הנהר בבית ההוא ולא יכל להניעו כי על הסלע יסודו:

ויצאו לראת את אשר נעשה ויבאו אל ישוע וימצאו שם את האדם אשר יצאו ממנו השדים ישב לרגלי ישוע מלבש וטוב שכל וייראו:

ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו:

ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה:

כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם:

הן משה אמר אל אבותינו נביא יקים לכם יהוה אלהיכם מקרב אחיכם כמני אליו תשמעון ככל אשר ידבר אליכם:

והיה כל הנפש אשר לא תשמע אל הנביא ההוא ונכרתה מעמיה:

הוא משה אשר אמר אל בני ישראל נביא מקרב אחיכם כמני יקים לכם יהוה אלהיכם אליו תשמעון:

ואתם לא כן למדתם את המשיח:

אם אמנם אתו שמעתם ובו למדתם כפי האמת בישוע:

כי הרוח ההיא אשר היתה במשיח תהי גם בכם:

האמר כי בו יעמד עליו להתהלך בדרך אשר גם הוא הלך:

לא יצעק ולא ישא ולא ישמע בחוץ קולו:

קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה עד יוציא לנצח משפט:

אמרו לבת ציון הנה מלכך יבוא לך עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות:

והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה:

שיר המעלות לדוד יהוה לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הלכתי בגדלות ובנפלאות ממני:

הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא:

קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט:

גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות:

ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים:

ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים:

ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם:

ואני פולוס הנני מזהיר אתכם בענות המשיח וחמלתו אשר פנים בפנים שפל אני בתוככם וברחקי מתאמץ עליכון:

כי אם הפשיט את עצמו וילבש דמות עבד וידמה לבני אדם וימצא בתכונתו כבן אדם:

וישפל את נפשו ויכנע עד מות עד מיתת הצליבה:

כי לזאת נקראתם כי גם המשיח ענה בעבורכם והשאיר לכם מופת ללכת בעקבותיו:

אשר שמע חרפתו ולא השיב נענה ולא גער כי אם מסר דינו לשפט צדק ואת חטאתנו הוא נשא בגויתו על העץ:

לכו אלי כל העמלים והטעונים ואני אניח לכם:

כה אמר יהוה עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתבות עולם אי זה דרך הטוב ולכו בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך:

כי באי המונה אנחנו המאמינים כמו שאמר אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי אף כי נגמרו מעשי יהוה מעת הוסד העולם:

ובמקום הזה אמר עוד אם יבאון אל מנוחתי:

לכן הוסיף לקבוע יום באמרו היום על ידי דוד מקץ ימים רבים כמו שנאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם:

על כן נשארה עוד מנוחת שבת לעם אלהים:

לכן נשקדה נא לבוא אל המנוחה ההיא למען אשר לא יכשל איש והיה ממרה כמוהם: