ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם:

ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה:

ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשה ונסכו:

ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד:

ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין:

ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה:

וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד:

ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רבעית ההין יין לכבש האחד:

עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם:

צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו:

ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט:

ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט:

וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ:

ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים:

כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם:

והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת:

ויעשו את חג הסכות ככתוב ועלת יום ביום במספר כמשפט דבר יום ביומו: