והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שלשה עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו:

וביום השלישי פרים עשתי עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם:

ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה:

מנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט:

וביום החמישי פרים תשעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם:

ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה:

ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט:

וביום השביעי פרים שבעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם:

ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה:

והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם:

ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה:

ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה:

זבח ומנחה לא חפצת אזנים כרית לי עולה וחטאה לא שאלת:

לא על זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד:

לא אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים:

כי לא תחפץ זבח ואתנה עולה לא תרצה:

זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה:

ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס:

למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי:

כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציא אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח:

כי אם את הדבר הזה צויתי אותם לאמר שמעו בקולי והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם והלכתם בכל הדרך אשר אצוה אתכם למען ייטב לכם:

כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלהים מעלות:

ועתה הנני מזהיר אתכם אחי ברחמי אלהים אשר תשימו את גויותיכם קרבן חי וקדוש ונרצה לאלהים והיתה זאת עבודתכם השכלית:

הנה באמרו ברית חדשה ישן את הראשונה ומה שהוא נושן ומזקין קרוב הוא אל קצו:

ומבית לפרכת השנית משכן הנקרא קדש הקדשים:

וממעל לו כרובי הכבוד הסככים על הכפרת לא נדבר כעת על כל אחד מהם בפרט:

ואל המשכן אשר לפנים ממנו בא שמה הכהן הגדול לבדו פעם אחת בשנה לא בבלי דם אשר יקריב בעד נפשו ובעד שגגות העם:

והוא משל על העת ההוה אשר בה מקריבים מנחות וזבחים אשר לא יוכלו להשלים את לבב העבד:

אבל המשיח בבאו להיות כהן גדול לטבות העתידות עבר בתוך המשכן המעלה בגדלה ושלמות אשר לא נעשה בידים כלומר אשר איננו בכלל הבריאה הזאת:

כי אם דם הפרים והשעירים ואפר הפרה אשר יזה על הטמאים יקדשם לטהרת גופם: