בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעלה:

ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעלה:

והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת:

ויהוה חפץ דכאו החלי אם תשים אשם נפשו יראה זרע יאריך ימים וחפץ יהוה בידו יצלח:

שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם חטאות ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים:

ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות:

אשר איננו צריך יום יום ככהנים הגדולים ההם להקריב בראשונה על חטאתיו ואחרי כן על חטאת העם כי זאת עשה בפעם אחת בהקריבו את נפשו:

אף לא להקריב את נפשו פעמים רבות ככהן הגדול אשר בא שנה בשנה אל הקדש בדם אחרים:

וכאשר נגזר על בני אדם פעם אחת המות ואחריו הדין:

מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה ליהוה:

ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד:

ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין:

ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה: