זרעתם הרבה והבא מעט אכול ואין לשבעה שתו ואין לשכרה לבוש ואין לחם לו והמשתכר משתכר אל צרור נקוב:

מהיותם בא אל ערמת עשרים והיתה עשרה בא אל היקב לחשף חמשים פורה והיתה עשרים:

הכיתי אתכם בשדפון ובירקון ובברד את כל מעשה ידיכם ואין אתכם אלי נאם יהוה:

כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת על כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו:

ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש:

היקבע אדם אלהים כי אתם קבעים אתי ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה:

הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר יהוה צבאות אם לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד בלי די:

ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו:

הנני נתן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו:

יבש חציר נבל ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן חציר העם:

אם לא תשמעו ואם לא תשימו על לב לתת כבוד לשמי אמר יהוה צבאות ושלחתי בכם את המארה וארותי את ברכותיכם וגם ארותיה כי אינכם שמים על לב:

אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני:

חשבתי ימים מקדם שנות עולמים:

הלעולמים יזנח אדני ולא יסיף לרצות עוד:

השכח חנות אל אם קפץ באף רחמיו סלה:

העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב:

ויאמר יהוה אל יהושע קם לך למה זה אתה נפל על פניך:

ולא יכלו בני ישראל לקום לפני איביהם ערף יפנו לפני איביהם כי היו לחרם לא אוסיף להיות עמכם אם לא תשמידו החרם מקרבכם:

ונקרבתם בבקר לשבטיכם והיה השבט אשר ילכדנו יהוה יקרב למשפחות והמשפחה אשר ילכדנה יהוה תקרב לבתים והבית אשר ילכדנו יהוה יקרב לגברים:

ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחרי שנה ויבקש דוד את פני יהוה ויאמר יהוה אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית את הגבענים:

האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי:

ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי:

בעבור זאת יש בכם חולים וחלשים רבים והרבה ישנו המות:

וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם:

אך יש לי עליך כי עזבת את אהבתך הראשונה:

]12-02[ אני את כל אשר אהב אוכיחם ואיסרם לכן תשקד ותשוב, הנני עמד לפתח ודפק והיה כי ישמע איש לקולי ופתח הפתח אבוא אליו לסעוד עמו והוא עמדי: