אספר כל עצמותי המה יביטו יראו בי:

אדני ישחק לו כי ראה כי יבא יומו:

כי מכל צרה הצילני ובאיבי ראתה עיני:

אלהי חסדו יקדמני אלהים יראני בשררי:

ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים תשמענה אזני:

ועתה נאספו עליך גוים רבים האמרים תחנף ותחז בציון עינינו:

אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי:

ותרא איבתי ותכסה בושה האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות:

ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב:

את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו:

אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע:

לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה:

בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך:

פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו:

שישי ושמחי בת אדום יושבתי בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי:

כי כה אמר אדני יהוה יען מחאך יד ורקעך ברגל ותשמח בכל שאטך בנפש אל אדמת ישראל:

לכן הנני נטיתי את ידי עליך ונתתיך לבג לגוים והכרתיך מן העמים והאבדתיך מן הארצות אשמידך וידעת כי אני יהוה:

כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה:

אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי:

ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר:

אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות יהוה ולא נתכנו עללות:

תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז:

ביד עבדיך חרפת אדני ותאמר ברב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחר ברשיו ואבוא מרום קצו יער כרמלו:

ראה מה גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם הלשון אש היא עולם מלא עולה:

כי בדברם בגאות דברי שוא יצודו בתאות הבשר על ידי זמתם את אשר אך נמלטו מידי ההלכים בדרך תועה:

אלה הם הרגנים והמתאוננים ההלכים אחרי תאותיהם אשר פיהם ידבר עתק הדרי פנים עקב שחד:

וינתן לה פה ממלל גדלות ונאצות ושלטן נתן לה להלחם ארבעים ושנים חדשים: