כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם:

ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רקם:

והלבשת אתם את אהרן אחיך ואת בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את ידם וקדשת אתם וכהנו לי:

והיו על אהרן ועל בניו בבאם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקדש ולא ישאו עון ומתו חקת עולם לו ולזרעו אחריו:

ויעשו את הכתנת שש מעשה ארג לאהרן ולבניו:

ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רקם כאשר צוה יהוה את משה:

והיה בבואם אל שערי החצר הפנימית בגדי פשתים ילבשו ולא יעלה עליהם צמר בשרתם בשערי החצר הפנימית וביתה:

פארי פשתים יהיו על ראשם ומכנסי פשתים יהיו על מתניהם לא יחגרו ביזע:

ויען אחד מן הזקנים ויאמר אלי אלה המלבשים בגדי לבן מי המה ומאין באו:

וינתן לה ללבש בוץ טהור וצח כי הבוץ הוא צדקות הקדשים:

וצבאות השמים יצאים אחריו על סוסים לבנים מלבשים בגדי בוץ לבן וטהור:

וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח ליהוה:

והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה:

ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על העצים אשר על האש עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה:

הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע:

ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת:

יזכר כל מנחתך ועולתך ידשנה סלה:

כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו:

והסיר את מראתו בנצתה והשליך אתה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן: