חשב יהוה להשחית חומת בת ציון נטה קו לא השיב ידו מבלע ויאבל חל וחומה יחדו אמללו:

טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה גם נביאיה לא מצאו חזון מיהוה:

והכרתי את ישראל מעל פני האדמה אשר נתתי להם ואת הבית אשר הקדשתי לשמי אשלח מעל פני והיה ישראל למשל ולשנינה בכל העמים:

והבית הזה יהיה עליון כל עבר עליו ישם ושרק ואמרו על מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת ולבית הזה:

זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו:

הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש:

הררי בשדה חילך כל אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל גבוליך:

מדוע נבית בשם יהוה לאמר כשלו יהיה הבית הזה והעיר הזאת תחרב מאין יושב ויקהל כל העם אל ירמיהו בבית יהוה:

וישרף את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית הגדול שרף באש:

לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער:

על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה:

כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם משוש פראים מרעה עדרים:

ונתתי את ירושלם לגלים מעון תנים ואת ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב: