ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שממה כל היום דוה:

תבא כל רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל פשעי כי רבות אנחתי ולבי דוי:

והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף:

על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי:

מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי:

מדוע ראיתי המה חתים נסגים אחור וגבוריהם יכתו ומנוס נסו ולא הפנו מגור מסביב נאם יהוה:

והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה:

למען למוג לב והרבה המכשלים על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח:

וגם אני החליתי הכותך השמם על חטאתך:

כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי נשפך לארץ כבדי על שבר בת עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה:

ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך ונתן יהוה לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש:

ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם:

עששה מכעס עיני עתקה בכל צוררי:

חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני:

יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי:

כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה דלו עיני למרום אדני עשקה לי ערבני: