הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה:

האמרים ימהר יחישה מעשהו למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל ונדעה:

כי אמרתם כרתנו ברית את מות ועם שאול עשינו חזה שיט שוטף כי עבר לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו:

ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת ויעה ברד מחסה כזב וסתר מים ישטפו:

הוי בנים סוררים נאם יהוה לעשות עצה ולא מני ולנסך מסכה ולא רוחי למען ספות חטאת על חטאת:

ואמרת מה ידע אל הבעד ערפל ישפוט:

עבים סתר לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך:

אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל ראה לנצח:

על מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש:

יחזקו למו דבר רע יספרו לטמון מוקשים אמרו מי יראה למו:

יחפשו עולת תמנו חפש מחפש וקרב איש ולב עמק:

למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע:

ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה:

אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה:

אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח:

אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם יהוה הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם יהוה:

ויאמר אלי הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עשים בחשך איש בחדרי משכיתו כי אמרים אין יהוה ראה אתנו עזב יהוה את הארץ:

ויאמר אלי עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים והעיר מלאה מטה כי אמרו עזב יהוה את הארץ ואין יהוה ראה:

והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם בנרות ופקדתי על האנשים הקפאים על שמריהם האמרים בלבבם לא ייטיב יהוה ולא ירע:

והרגתי במות את בניה וידעו כל הקהלות כי אני חקר כליות ולב ונתתי לכם לכל איש כפרי מעלליו:

המה היו במרדי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו:

ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים:

כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות:

אין חשך ואין צלמות להסתר שם פעלי און:

ויהי עד כה ועד כה בהתאסף רבבות עם עד כי לחצו איש את רעהו ויחל לדבר אל תלמידיו בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה:

לכן כל אשר דברתם בחשך באור ישמע ואת אשר לחשתם לאזן בחדרים קרא יקרא על הגגות:

וזה הוא הדין כי האור בא אל העולם ובני האדם אהבו החשך מן האור כי רעים מעשיהם:

על כן אל תשפטו שפוט לפני העת עד כי יבוא האדון אשר גם יוציא לאור את תעלמות החשך ויגלה את עצת הלבבות ואז תהיה תהלה לכל איש מאת האלהים:

כי אם מאסנו בסתרי הבשת שלא להתהלך בערמה ולא לזיף את דבר האלהים אלא בהראות האמת נזכיר אתנו לטוב נגד דעת כל בני אדם לפני האלהים:

ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני חכמתך ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד:

הנה יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם כי מי שמע:

ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון:

ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב:

הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט:

הוגעתם יהוה בדבריכם ואמרתם במה הוגענו באמרכם כל עשה רע טוב בעיני יהוה ובהם הוא חפץ או איה אלהי המשפט: