ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה:

אשר אמר אליהם זאת המנוחה הניחו לעיף וזאת המרגעה ולא אבוא שמוע:

והיה להם דבר יהוה צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם למען ילכו וכשלו אחור ונשברו ונוקשו ונלכדו:

ואני אמרתי אך דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם:

נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני:

ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד:

ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא שלי הוא כי אם לאשר שלחני: