ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם:

גל אל יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו:

כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה:

אתה ידעת יהוה זכרני ופקדני והנקם לי מרדפי אל לארך אפך תקחני דע שאתי עליך חרפה:

אבל כל זאת יעשו לכם בעבור שמי כי לא ידעו את שלחי:

השנא אתי ישנא גם את אבי:

גוי נתתי למכים ולחיי למרטים פני לא הסתרתי מכלמות ורק:

נבזה וחדל אישים איש מכאבות וידוע חלי וכמסתר פנים ממנו נבזה ולא חשבנהו:

וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי:

ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך:

וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים:

וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו:

ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו:

ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב:

את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו:

וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה:

ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס:

והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים:

ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך:

ונביטה אל ישוע ראש האמונה ומשלימה אשר בעד השמחה השמורה לו סבל את הצלב ויבז החרפה וישב לימין כסא האלהים: