ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על ארץ רבה:

יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה:

ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו סקלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם:

ואתה אלהים תורדם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך:

עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם ואף סוררים לשכן יה אלהים:

אם לא ישוב חרבו ילטוש קשתו דרך ויכוננה:

יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב:

גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם:

אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני:

לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי:

כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם:

ובשוב רשע מרשעתו אשר עשה ויעש משפט וצדקה הוא את נפשו יחיה:

ואמרו בית ישראל לא יתכן דרך אדני הדרכי לא יתכנו בית ישראל הלא דרכיכם לא יתכן:

לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם:

לכן אנחנו חיבים ביותר להכין לבבנו אל אשר שמענו פן ילוז ויאבד ממנו:

איך נמלט אנחנו אם לא נשים לב לתשועה גדולה אשר כזאת הנאמרה מתחלה בפי האדון ותקים לנו על ידי שמעיה:

לכן ראו פן תמאנו לשמע אל המדבר כי הן לא נמלטו המאנים לשמע אל המדבר עמהם בארץ אף אנחנו אם נמאן לשמע בקול המדבר מן השמים:

אך מעט יש לי עליך כי שם עמך אנשים דבקים בתורת בלעם אשר הורה את בלק לתת מכשול לפני בני ישראל לאכל מזבחי אלילים ולזנות:

שובה ואם לא כי עתה אבוא עליך מהרה ונלחמתי בם בחרב פי: