רומה יהוה בעזך נשירה ונזמרה גבורתך:

לא לנו יהוה לא לנו כי לשמך תן כבוד על חסדך על אמתך:

למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם:

למנצח על ידותון מזמור לדוד אך אל אלהים דומיה נפשי ממנו ישועתי:

ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון:

ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב:

ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם:

וישב דויד במצד על כן קראו לו עיר דויד:

ויהי ארון ברית יהוה בא עד עיר דויד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דויד מרקד ומשחק ותבז לו בלבה:

ועמהם הימן וידותון ושאר הברורים אשר נקבו בשמות להדות ליהוה כי לעולם חסדו:

ועמהם הימן וידותון חצצרות ומצלתים למשמיעים וכלי שיר האלהים ובני ידותון לשער:

ויבדל דויד ושרי הצבא לעבדה לבני אסף והימן וידותון הנביאים בכנרות בנבלים ובמצלתים ויהי מספרם אנשי מלאכה לעבדתם:

לידותון בני ידותון גדליהו וצרי וישעיהו חשביהו ומתתיהו ששה על ידי אביהם ידותון בכנור הנבא על הדות והלל ליהוה:

כל אלה בנים להימן חזה המלך בדברי האלהים להרים קרן ויתן האלהים להימן בנים ארבעה עשר ובנות שלוש:

ויהי מספרם עם אחיהם מלמדי שיר ליהוה כל המבין מאתים שמונים ושמונה:

ויצא הגורל הראשון לאסף ליוסף גדליהו השני הוא ואחיו ובניו שנים עשר:

הרביעי ליצרי בניו ואחיו שנים עשר:

הששי בקיהו בניו ואחיו שנים עשר:

השמיני ישעיהו בניו ואחיו שנים עשר:

העשירי שמעי בניו ואחיו שנים עשר:

השנים עשר לחשביה בניו ואחיו שנים עשר:

לארבעה עשר מתתיהו בניו ואחיו שנים עשר:

לששה עשר לחנניהו בניו ואחיו שנים עשר:

לשמונה עשר לחנני בניו ואחיו שנים עשר:

לעשרים לאליתה בניו ואחיו שנים עשר:

לשנים ועשרים לגדלתי בניו ואחיו שנים עשר:

לארבעה ועשרים לרוממתי עזר בניו ואחיו שנים עשר:

וארא והנה שה עמד על הר ציון ועמו מאת אלף וארבעים וארבעה אלפים הנשאים שם אביו כתוב על מצחותם:

וישירו כשיר חדש לפני הכסא ולפני ארבע החיות ולפני הזקנים ואין איש אשר יכל ללמד את השיר זולתי מאת האלף וארבעים וארבעת האלפים ההם אשר נקנו מן הארץ:

עלי אלהים נדריך אשלם תודת לך:

נדרו ושלמו ליהוה אלהיכם כל סביביו יובילו שי למורא:

לך אזבח זבח תודה ובשם יהוה אקרא: