ולא נתן יהוה לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמע עד היום הזה:

כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה:

לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם:

עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת:

לא ידעו ולא יבינו כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבתם:

למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם:

וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם:

כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר:

ויאמר אליהם איך לא תבינו:

ובכל מרמת און באבדים תחת אשר לא קבלו את אהבת האמת להושע:

למען ידונו בל אשר לא האמינו באמת כי אם רצו בעולה:

לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר:

זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו:

וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום:

על כן זכרו כי אתם הגוים בבשר הנקראים ערלים בפי הנקראים בני המילה שהיא מעשה ידים בבשר:

ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו:

ואני ברב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך:

למנצח מזמור לדוד בבוא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע חנני אלהים כחסדך כרב רחמיך מחה פשעי:

חסדי יהוה אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשר גמלנו יהוה ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו:

כי אם הוגה ורחם כרב חסדו:

ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים:

הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממתנו במדבר: