וישמע משה ויפל על פניו:

זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו:

ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי:

ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה:

וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה:

אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה:

ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר:

ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן:

וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר:

ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף:

דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם:

וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם:

ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי:

ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה:

ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש:

וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ:

וידבר יהוה אל משה לאמר:

את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל:

זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו:

ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה:

וידבר יהוה אל משה לאמר:

ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף:

ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה:

וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה:

אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו:

ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא: