לא רגל על לשנו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרבו:

תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי:

לא תענה ברעך עד שקר:

לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס:

לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך אני יהוה:

מכסה שנאה שפתי שקר ומוצא דבה הוא כסיל:

גולה סוד הולך רכיל ולפתה שפתיו לא תתערב:

רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר:

אנשי רכיל היו בך למען שפך דם ואל ההרים אכלו בך זמה עשו בתוכך:

אך זאת כתבתי לכם לבלתי התערב עם איש אשר אח יקרא והוא זנה או בצע בצע או עבד אלילים או מגדף או סבא או גזלן עם האיש אשר כזה גם לא תאכלו:

וככה הנשים תהיינה ישרות ולא מלשינות משלות ברוחן ונאמנות בכל:

וכן הזקנות תהי הנהגתן כאשר נאוה לקדש לא תהיינה מלשינות ולא נכבשות לסבוא יין כי אם מלמדות טוב:

בגאות רשע ידלק עני יתפשו במזמות זו חשבו:

רשע כגבה אפו בל ידרש אין אלהים כל מזמותיו:

כי אתה עם עני תושיע ועינים רמות תשפיל:

כי רם יהוה ושפל יראה וגבה ממרחק יידע:

אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות יהוה ולא נתכנו עללות:

הפץ עברות אפך וראה כל גאה והשפילהו:

ראה כל גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם:

שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו:

לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה:

דור מה רמו עיניו ועפעפיו ינשאו:

עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא:

כען אנה נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל מעבדוהי קשט וארחתה דין ודי מהלכין בגוה יכל להשפלה:

זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ:

אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם יהוה:

אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם:

וכן גם אתם הנערים הכנעו לפני הזקנים וחגרו כלכם שפלות רוח בהכנע איש לרעהו כי אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן:

השפילו נפשכם תחת יד אלהים החזקה למען ירומם אתכם בעתו: