אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו:

הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח:

ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם:

והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם:

ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם:

]12-02[ אני את כל אשר אהב אוכיחם ואיסרם לכן תשקד ותשוב, הנני עמד לפתח ודפק והיה כי ישמע איש לקולי ופתח הפתח אבוא אליו לסעוד עמו והוא עמדי:

כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל:

ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי:

לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון:

הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר:

תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני:

כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי:

אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון:

מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני:

אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה:

ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים:

היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון:

ואני אליך יהוה שועתי ובבקר תפלתי תקדמך:

עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה:

איך אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי:

לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא איש בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר:

וכל מוסר בעת עברו עלינו איננו שמחה בעינינו כי אם יגון אולם באחריתו יתן פרי שלום לצדקה למלמדים בו:

על כן חזקו ידים רפות וברכים כשלות: