ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני:

גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה:

הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי יודענו:

אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם יהוה הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם יהוה:

אם יחתרו בשאול משם ידי תקחם ואם יעלו השמים משם אורידם:

ואם יחבאו בראש הכרמל משם אחפש ולקחתים ואם יסתרו מנגד עיני בקרקע הים משם אצוה את הנחש ונשכם:

על כן אל תשפטו שפוט לפני העת עד כי יבוא האדון אשר גם יוציא לאור את תעלמות החשך ויגלה את עצת הלבבות ואז תהיה תהלה לכל איש מאת האלהים:

ואין כל נברא נסתר מנגדו כי הכל חשוף וגלוי לעיני בעל דברים שלנו:

ומלכי הארץ והרזנים ושרי האלפים והעשירים והתקיפים וכל עבד וכל בן חרים התחבאו במערות ובסלעי ההרים:

ויאמרו אל ההרים ואל הסלעים נפלו עלינו וכסונו מפני הישב על הכסא ומפני חמת השה:

יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום:

כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות:

העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם:

הלא איד לעול ונכר לפעלי און:

לא יתיצבו הוללים לנגד עיניך שנאת כל פעלי און:

מעוז לתם דרך יהוה ומחתה לפעלי און:

אז אענה בם לאמר מעולם לא ידעתי אתכם סורו ממני פעלי האון:

ויאמר אני אמר לכם אינני יודע אתכם מאין אתם סורו ממני כל פעלי האון: