ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים:

וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים:

ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים:

ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים:

ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם:

וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו:

יהוה למבול ישב וישב יהוה מלך לעולם:

אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים:

נשאו נהרות יהוה נשאו נהרות קולם ישאו נהרות דכים:

מקלות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום יהוה:

היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו:

ההרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן:

ההרים תרקדו כאילים גבעות כבני צאן:

ואנכי יהוה אלהיך רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו:

כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו:

הפץ עברות אפך וראה כל גאה והשפילהו:

ראה כל גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם:

כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל:

כען אנה נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל מעבדוהי קשט וארחתה דין ודי מהלכין בגוה יכל להשפלה:

וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן:

אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם:

אתה דכאת כחלל רהב בזרוע עזך פזרת אויביך:

עורי עורי לבשי עז זרוע יהוה עורי כימי קדם דרות עולמים הלוא את היא המחצבת רהב מחוללת תנין: