ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל:

ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים:

ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה:

ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים:

ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה:

ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא:

ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם:

ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה:

יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה:

ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים:

ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים:

וידע ישוע ויאמר אליהם קטני האמונה מה תחשבו בלבבכם כי לא לקחתם אתכם לחם:

ואת שבע ככרות לחם לארבעת אלפי איש וכמה דודים נשאתם:

ויאכלו כלם וישבעו:

וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים:

ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה:

ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם שנים עשר סלים:

ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם:

ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם: