הנה הלכות להגיד לתלמידיו והנה ישוע נקרה אליהן ויאמר שלום לכן ותגשנה ותאחזנה ברגליו ותשתחוין לו:

ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן:

והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו:

ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד:

ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם:

ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה:

ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו:

והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו:

ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי:

ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת:

והיא מרת נפש ותתפלל על יהוה ובכה תבכה:

נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי:

לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר:

רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה:

ויאמר אחד מעבדיו לוא אדני המלך כי אלישע הנביא אשר בישראל יגיד למלך ישראל את הדברים אשר תדבר בחדר משכבך:

ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה:

ויאמר נתן אל המלך כל אשר בלבבך לך עשה כי יהוה עמך:

כי לא יעשה אדני יהוה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים:

לא אקרא לכם עוד עבדים כי העבד איננו ידע את אשר יעשה אדניו כי אם אמרתי ידידי אתם כי כל אשר שמעתי מאת אבי הודעתי אתכם: