לא כן הדבר כי איש מהר אפרים שבע בן בכרי שמו נשא ידו במלך בדוד תנו אתו לבדו ואלכה מעל העיר ותאמר האשה אל יואב הנה ראשו משלך אליך בעד החומה:

אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה:

יהוה רמה ידך בל יחזיון יחזו ויבשו קנאת עם אף אש צריך תאכלם:

וזה דבר המס אשר העלה המלך שלמה לבנות את בית יהוה ואת ביתו ואת המלוא ואת חומת ירושלם ואת חצר ואת מגדו ואת גזר:

אך בת פרעה עלתה מעיר דוד אל ביתה אשר בנה לה אז בנה את המלוא:

ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת וגדרתי את פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה כימי עולם:

ויהי כאשר שמע סנבלט וטוביה והערבים והעמנים והאשדודים כי עלתה ארוכה לחמות ירושלם כי החלו הפרצים להסתם ויחר להם מאד:

הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי מטה:

ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה:

לא עליתם בפרצות ותגדרו גדר על בית ישראל לעמד במלחמה ביום יהוה:

וילכד דוד את מצדת ציון היא עיר דוד: