ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזתים אשר על פני ירושלם מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה:

ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר:

ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר:

ויהי מלמד יומם במקדש ובלילה יצא בהר הנקרא הר הזיתים ללון:

ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו:

ויפנו וילכו ירושלימה מן ההר הנקרא הר הזיתים והוא קרוב לירושלים דרך תחום שבת:

היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל היום איה אלהיך:

מה תשתוחחי נפשי ותהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועות פניו:

תהום אל תהום קורא לקול צנוריך כל משבריך וגליך עלי עברו:

אומרה לאל סלעי למה שכחתני למה קדר אלך בלחץ אויב:

מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועת פני ואלהי:

שפטני אלהים וריבה ריבי מגוי לא חסיד מאיש מרמה ועולה תפלטני:

כי אתה אלהי מעוזי למה זנחתני למה קדר אתהלך בלחץ אויב:

מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועת פני ואלהי:

ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר:

והמלך לאט את פניו ויזעק המלך קול גדול בני אבשלום אבשלום בני בני:

וישב מרדכי אל שער המלך והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש:

ואדריהם שלחו צעוריהם למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם בשו והכלמו וחפו ראשם:

בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם:

בעת ההיא דבר יהוה ביד ישעיהו בן אמוץ לאמר לך ופתחת השק מעל מתניך ונעלך תחלץ מעל רגליך ויעש כן הלך ערום ויחף:

כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת ערות מצרים:

האנק דם מתים אבל לא תעשה פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם ולחם אנשים לא תאכל:

ופארכם על ראשיכם ונעליכם ברגליכם לא תספדו ולא תבכו ונמקתם בעונתיכם ונהמתם איש אל אחיו:

הזרעים בדמעה ברנה יקצרו:

הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע בא יבוא ברנה נשא אלמתיו:

אשרי האבלים כי הם ינחמו:

שמחו עם השמחים ובכו עם הבכים:

ואם יכאב אבר אחד יכאבו אתו כל האברים ואם יכבד אבד אחד ישמחו אתו כל האברים: