<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
<rss version="2.0" xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom">
<channel>
	<atom:link href="https://bibliafeativa.com.br/en/acf/biblerss/mhb/40/15/rss?format=raw" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<image>
	  <url>https://bibliafeativa.com.br/media/com_zefaniabible/images/bible_100.jpg</url>
	  <title>MHB - Bíblia hebraica moderna (consoantes) 2010</title>
	  <link>https://bibliafeativa.com.br/en/acf/standard/mhb/40-matthew/15-chapter?ord=062326</link>
	</image>
	<title>MHB - Bíblia hebraica moderna (consoantes) 2010</title>
	<link>https://bibliafeativa.com.br/en/acf/standard/mhb/40-matthew/15-chapter?ord=062326</link>
	<generator>Zefania Bible</generator>
	<language>en-gb</language>
	<copyright>Bíblia</copyright>
	<description>Matthew chapter 15</description>
	<item>
		<title>Matthew chapter 15</title>
		<link>https://bibliafeativa.com.br/en/acf/standard/mhb/40-matthew/15-chapter?ord=062326</link>
		<guid>https://bibliafeativa.com.br/en/acf/standard/mhb/40-matthew/15-chapter?ord=062326</guid>
		<pubDate>Tue, 23 Jun 2026 15:17:30 +0000</pubDate>
		<description>
				אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים:
				ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם:
				ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם:
				כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת:
				ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו:
				ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם:
				חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר:
				העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני:
				ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים:
				ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו:
				לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם:
				ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו:
				ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר:
				הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור:
				ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה:
				ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה:
				העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות:
				אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם:
				כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים:
				אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם:
				ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון:
				והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד:
				והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו:
				ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל:
				והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני:
				ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים:
				ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם:
				ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא:
				ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם:
				ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם:
				ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל:
				ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך:
				ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה:
				ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים:
				ויצו את המון העם לשבת לארץ:
				ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם:
				ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים:
				והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף:
				וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא:
		</description>
	</item>
</channel>
</rss>